באסטרולוגיה מערבית קלאסית יש את מערכת כוכבי הלכת המוכרים לכולם ( שמרקיורי,ונוס,סטורן ו....) והמערכת הפחות מוכרת של הכוכבים הקבועים( כוכבי שבת) ,אותם כוכבים קבועים במסלולם המרכיבים את המזלות,כוכבי הלכת נעים במסלולים אליפטיים סביב השמש על רק המזלות,בטכניקה הרגילה,כוכבי הלכת נותנים מידע על מזל LUCK האדם,בעוד שכוכבי השבת מגלים על גורל DESTINY של האדם,השילוב בין השניים יוצר מצב מפה מורכבת ומעניינת.
חיים רמון יליד ה 10.4.1950 הוא דוגמא טובה לפעולה ולהשפעה של ככוכבי השבת באסטרולוגיה.חיים רמון שהיה הבטחה גדולה בשנות ה-80 בפוליטיקה הישראלית,סיים את חייו הפוליטיים בהרשעה פלילית כעבריין מין.רמון הוא דוגמא לאדם שעלה לגדולה ( איגרא רמה) ונפל ( בירא עמיקתא),הוא אדם שניחן בראיה אסטרטגית ,בתפיסה רחבה של המציאות,ביכולת הפשטה מעולה של מצבים,יכולת רטורית מרשימה ועוד ועוד.אבל היישום בעייתי,דווקא במקום שבו הוא עשה " מהפיכה", בתקופת כהונתו כשר המשפטים בממשלת אולמרט, הוא יזם אתחקיקת חוק האתיקה של בתי המשפט,הפרדת מח"ש מהמשטרה ועוד.אז באה הנפילה הגדולה, במקום היחיד שהוא באמת הביא לשינוי חיובי אמיתי וגדול הוא " כשל" בצד האישי במיקום שבו הוא היה יכול לתרום הכי הרבה הוא הועף בגלל הטרדה מינית של קצינה בצה"ל!
למרות פועלו הרב ביותר בפוליטיקה הישראלית,למרות כל היוזמות הברוכות שלו,על אף כל החקיקה שהוביל הוא מעולם לא ייזכר כמדינאי או כאיש ציבור,אלא כפוליטיקאי חלקלק וערמומי שכשל בסוף הדרך
מפת הכוכבים הקבועים במפתו מגלה עובדה אחת מרתקת וקשה,חיים רמון הוא שילוב מרתק של גדולה ונפילה שהולכים בכפיפה!!!יש בו מן החזון אבל היצריות ואהבת הכוח והשררה הרסו אותו!
חיים רמון ערך רפורמה מקיפה בהסתדרות בזמן שכיהן כיו"ר ההסתדרות ב1994 ,כוונתו הייתה טובה,הוא רצה להצעיד אותה קדימה לשנות האלפיים,עם מנגנון קטן ויעיל,על ידי פיטורים של אלפי עובדים והפרדת קופת חולים מההסתדרות.כתוצאה מכך קבלנו הסתדרות חלשה,שאינה יכולה לייצג יותר את העובדים השכירים ולעומתם בעלי הון וחברות כוח אדם עם צבא של עבדים מקומיים ומיובאים.ההסתדרות הפכה לגוף מקצועי נטו חסר ערכים המייצג את האיגודים החזקים במשק וזונח את כל השאר
ביקורת על חוק הבריאות 1995
מאז חקיקתו החוק מותקף שוב ושוב על ידי קבוצות שונות. זאת, במיוחד לאור שורה של תיקונים שהוכנסו בחוק בחוקי ההסדרים במהלך השנים, שכרסמו באופן משמעותי בעקרונות השוויון והערבות ההדדית שעמדו בבסיס החוק. הטענות העיקריות הן:
·החוק איננו מכסה את כל הטיפולים הנדרשים עבור קבוצות שונות, ובהיעדרו של מנגנון קבוע לפי החוק לעדכון הסל, עדכון הסל אינו מספק.
·הסכומים הנגבים על פי החוק אינם מספיקים למימון מערכת הבריאות.
·תשלומי ההשתתפות (Copayments) מכיסם של המבוטחים, ששיעורם עלה מאוד במהלך השנים, הפכו חלק גדול מן השירותים הכלולים בסל הבריאות לבלתי-נגישים, מבחינה כלכלית, לכל הזכאים להם.
·הביטוחים המשלימים לפי החוק, להם זכאים רק מי שמשלמים תשלום נוסף מכיסם, ושהיקף הכיסוי שהם מעניקים התרחב מאוד במהלך השנים, יוצרים מציאות של "שני סלי בריאות בסיסיים", בניגוד לעקרון שעמד בבסיס חקיקת החוק.
·החוק מטיל עומס מופרז על בעלי ההכנסות הגבוהות, שנאלצים לממן את ביטוח הבריאות של בעלי ההכנסות הנמוכות. מקור טענה זו היא בעובדה שהתקרה לדמי הביטוח גבוהה ביותר מכפליים יחסית לתקרה קודם לחקיקת החוק. מאידך יש הטוענים שעצם קיומה של תקרה מעניק פטור מסוים לעשירים ופוגע בפרוגרסיביות של דמי הביטוח
.jpg?id=3377387)
