מניעת כניסתו של חומסקי לשטחי יהודה ושומרון כדי לשאת הרצאה
באוניברסיטת ביר זית היא אירוע מכונן!!!מדובר באחד הדברנים המניפולטיביים הגדולים ביותר שקמו לשמאל הרדיקלי בעולם, שזקנתו מפארת את נעוריו, אדם שהצטיינותו בבלשנות מביישת את הבנתו במוסר יושר וצדק חברתי. אינטלקטואל גדול ואיש רוח קטן, בעל נשמה של עורך דין ערל ולב של יהודון מובס וחסר כבוד!!!
הבעיה העיקרית של חומסקי שהוא חושב יותר מדי ומרגיש פחות מדי, אם בכלל !!!
הבהרה של רגש לעומת היגיון/שכל
1)החיים טמונים ברגש ולא במחשבה,המחשבה של האדם משתנה כל העת,בהתאם לנתונים שהעולם מספק למוח,המוח הוא כמו מכשיר רדיו בעל מאות ערוצים ותחנות,הרגש לעומתו מצוי הרבה יותר עמוק הן במוח והן ברקמות הגוף.המיניות שלנו,הצרכים הפיסיים כמו מזון משקאות ולבוש מושפעים מרגש,משיכה מינית היא כימית רגשית,
2)מרבית הבעיות של האנשים בעולם שהולכים לפסיכולוגים,סדנאות ויועצים נובעים מליקוי הרגש ולא מליקוי החשיבה,הרגש יוצר את המחשבה ולא להיפך כפי שנהוג לחשוב,
3)אדם שקיבל בילדותו מנות גדושות של אהבה מהוריו,גודל להיות אדם אוהב,מעניק ונותן בלי כל קשר לרמת ומנת המשכל של הוריו,ללא קשר לדעותיהם הפוליטיות,אדם כזה מפגין חמלה,חסד ,אהבה לזולת.
4) אדם מלא כעס וזעם מסיבות מגוונות ( ילדות קשה,הורים מכים,אכזבה מהחיים,כישלונות וכו) יכול להיות שמאלן רדיקאל או ימני קיצוני,הכעס הוא שדוחף אותו לקיצוניות לא הדעות,הדעות הקיצוניות מייצגות את הכעס הרב שבו ובהתאם לסביבה בה הוא חי ומתפתח, כך הוא גם מחליט לאיזה זרם להתחבר.
5) כל ההורים המתעללים שאנו שומעים עליהם בתקשורת ( אמא טאליבן או כת האתיקה ) מעידים על כך שאנשים אלה מבצעים את מעשיהם הנוראים בגלל פסיכופתיה,שמקורה בהיעדר חמלה או רגש כלשהו כלפי הזולת,המעטפת החיצונית שלהם מהולה באצטלה של חינוך ודאגה לעתיד הילד, היא רק כיסוי לסטיות כאלה או אחרות,בדרך כלל מדובר בפדופילים!!!
6) ישנן גם המון הפרעות נפשיות מנטאליות שלכאורה נראות כמנותקות מהרגש,אבל בחינה עמוקה מגלה את המקורות שלהם בעבר המשפחתי או הגנטי שתמיד נקשר לרגש וניתן לגלותו בטכניקת ה- TRANS PERSONAL PSYCHOLOGY.
7) האם מישהו מכם מכיר אדם אחד בהיסטוריה של המין האנושי שפיתח חמלה ורגש עז כלפי הזולת בגלל שהוא קרא על כך בכתובים?האם יש אדם שלילי אחד שהפך לחיובי בגלל שמישהו אמר לו שזה כדאי, פושעים שחוזרים בתשובה אמיתית( אין הכוונה לדת) ובחרטה ויש הרבה כאלה,הם אנשים שכן נולדו עם חמלה ואהבה, אבל בגלל תנאים סביבתיים ומשפחתיים חוו גיהינום וכדי להגן על עצמם בחרו בעולם הפשע שמבוסס תמיד על כעס,שנאה,זעם ורוע, באיזה שהו שלב בחייהם הם התעשתו ובעקבות אירוע קשה כמו מאסר או זעזוע עמוק הם חוזרים לאני האמיתי שלהם,
8) מה שמניע את כולנו בסופו של דבר זה הרגש, אנשים אומללים בגלל בעיות רגשיות של בדידות,עצב עמוק,חולי,חוסר הגשמה עצמית,פחד רב,כעס וזעם, ולא בגלל שהם שמאלנים ימניים ,ערבים או יהודים,יותר חשוב לנו להיות מאושרים,שמחים,פופולאריים,רצויים, מאשר דחויים,חסרי אהבה,בודדים אבל עם אינטלקט מאוד מפותח,תשאלו 1000 נשים בארץ,מה הן מעדיפות להיות יותר, פרופ' עדה יונת או הדוגמנית בר רפאלי,אני בטוח ש 999 יעדיפו להיות בר רפאלי גם אם הן לא יגידו זאת בפומבי,כי באופן מודע ולא מודע חשוב לנו להיות נחשקים, נאהבים ויפים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כי הרגש אצל כולנו חזק הרבה יותר מהאינטלקט.למרות כל הקדמה והטכנולוגיה,נותרנו עדיין חיות,היחידות מסוגן שהורגות אחת את רעותה מהסיבות הכי לא הגיוניות שבעולם,החיות היחידות בטבע שהורגות במאסות וגם כל העת עסוקות במציאת כלי נשק יותר מתוחכמים על מנת להרוג כמה שיותר בכמה שפחות זמן,
9) מרבית המחלות הפיסיות הן בעלות מרכיב רגשי/נפשי חזק ביותר.
10) ההיגיון יכול להסביר את הרגש,הרגש לא יכול להסביר את ההיגיון.
11)אומות העולם הוציאו בשנת 2009למעלה מטריליון דולאר ( 1000 מיליארד דולאר ) על התחמשות,מה ההיגיון בזה,כל מה שמניעה את התעשייה הזאת ,זה החמדנות של היצרנים והפחדים של כולנו!!! 12000 מיליארד דולאר שהיו פותרים בשנה אחת את כל בעיות הדיור החינוך והכלכלה של העולם השלישי.
נועם חומסקי,הוא מגדולי האינטלקטואלים של המאה ועשרים,אייקון בתחומו,אדם מיוחד ויוצא דופן בכל קנה מידה,בלשן ענק מייסד אסכולת הבלשנות הגנרטיבית,הוגה דעות,אנרכיסט וסוציאליסט. הירחון הבריטי ," פרוספקט " מיסודו של עיתונאי בכיר לשעבר ב Financial Times בחר בו כגדול האינטלקטואלים של המאה ועשרים,זו בהחלט הפרזה וחנופה,כי ישנם עשרות מבריקים חכמים ומוכשרים ממנו במאה העשרים מבחינה אינטלקטואלית,אבל זכויות רבות עומדות לזכותו, אי אפשר להתעלם מתרומתו הכבירה לתרבות המאה ועשרים עצומה,אבל גם אי אפשר להתעלם מתרומתו הארסית לשנאת ישראל, יש פתגם ארמי " איסטרא בלגינא,קיש קיש קריא "שמשמעו ,אבן בתוך חבית ריקה עושה הרבה רעש,בכול הקשור למוסר ורוחניות הוא בהחלט חבית ריקה,לסינים יש פתגם עממי,לא כל כלב נובח הוא כלב שמירה.חומסקי חזק מאוד במילים,יש לו בפה מכבסת מילים גדולה מקיפה ומהירה ובעזרת מילות החנופה שלו כלפי המנוולים ודברי הבלע שלו כנגד ההגונים הוא מצליח לעורר תהודה והערצה אצל כל אויבי האנושות, חומסקי מתגלה בחולשת היהודון המושפל שמעריץ את שונאיו ומוכן להתקבל כחבר במועדון שהכי לא חפצים בחברותו בשל היותו יהודי,
במידה חומסקי היה נשאר בגבולות האקדמיה,ללא ספק הוא היה זוכה לתהילת עולם, אבל תפישותיו " השמאלניות" הכול כך לא מאוזנות מעלות בספק אם הוא בכלל הלך אי פעם בצד הימני של מדרכה כלשהי ברחבי עולם. לו חומסקי היה אדם הרוחני שהוא מתיימר להיות ולהציג את עצמו הוא היה נוקט גישה אוניברסאלית ולא בוחר צד,ולא עסוק בלתקוף את הממסד שמקיים אותו בכבוד זה זמן רב,אם הייתה לו יושרה הוא היה צריך לוותר כבר מזמן על אזרחותו האמריקנית ולעבור להתגורר אצל חבריו בונצואלה,לבנון,איראן או צפון קוריאה,
אדם רוחני אמיתי נלחם למען ערכים אוניברסאליים ולא למען תפיסה פוליטית כזאת או אחרת,לא כול שכן שתפיסה זו מחוברת לרוע ולרשע, הוא תמיד טעה והטעה לנוכח המציאות,אם העולם היה מקשיב לחומסקי,אז מלחמת העולם השלישית הייתה כבר מתרחשת בשנות ה70,די להזכיר שחומסקי משתייך למועדון יוקרתי של יהודונים מנוולים שעליהם נמנה גם השופט הדרום אפריקאי ריצ'רד גולדסטון רשע גדול בהווייתו שאחראי יותר מכל שופט יהודי אחר בעולם על פסקי דין מוות ומתן עונשים לא אנושיים במאה העשרים,אדם נתעב ויהיר שלכאורה בשם הצדק והמוסר שפט את ישראל לחומרה,אם שני לשני היהודונים האלה היה מוסר אמיתי כפי שהם מתיימרים לשאת, הם היו מבקשים " פטור " מכל התייחסות לישראל , בהקשר המקצועי שלהם.כשם שאישה לא מחויבת להעיד כנגד בעלה במידה והוא נחקר בענייני מיסים, כספים, דיני ממון רכוש ,למעט פשעי אלימות ,כך גם לא מצופה שיהודי יקטרג על בני עמו.זה בחזקת דין מוסר!!!!
על חומסקי מתוך העיתונות ואתרים שונים ברשת:
כשנולדה המדינה חומסקי היה רק בן 20,אבל כבר אז כפי שהוא עצמו מספר,הוא התנגד להקמת בית לאומי ליהודים,לדבריו ליהודים יש זכות שיבה אבל לא כמדינה יהודית " תמיד תמכתי במולדת אתנית יהודיתבפלסטין, והדבר שונה ממדינה יהודית. יש טיעונים טובים בזכות מולדת אתנית, אך באשרלשאלה האם צריכה להיות מדינה יהודית, או מדינה מוסלמית, או מדינה נוצרית, או מדינהשל לבנים; זו כבר שאלה אחרת לגמרי".
הוא הגדיר את עצמו אף כציוני; אף על פי שהוא טוען כי הגדרתו לציונות נחשבת על ידי רוב האנשים כאנטי-ציונות בימים אלה; תוצאה של מה שהוא תופס כמעבר (משנות ה-40) במשמעות המילה ציונות.
בשנות ה-70 הוא הביעה הערצה והערכה לרצונו של פול פוט מנהיג החמאר רוג' בקמבודיה ששאף להחזיר את קמבודיה לתקופה האגררית ,מרכסיסט סטליניסט קיצוני שבקיצוניים שבדרכו הקיצונית ביצע רצח עם מהגדולים בהיסטוריה ובפנתיאון הקוסמי הוא יכול בהחלט לשבת לצידם של היטלר וסטלין,לאחר מכן הוא הביע " הסתייגות" מפול פוט וטען שלא ידע על הנעשה בתוך קמבודיה. האם העולם יכול לבטוח בבחירות של אדם כמו חומסקי,שמביע תמיכה פעם אחר פעם ברוצחי עמים שפלים ולאחר מכן מביע " הסתייגות".
מתוך ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית ברשת
חומסקי הסתבך בשערורייה כאשר התנגד לפיטוריו והרשאתו של רוברט פוריסון שהכחיש את קיומם של תאי הגזים. רוברט פוריסון הוא מרצה צרפתי שבשנת 1979 פרסם ספר שבו טען שלא היה ניסיון מכוון להשמיד את היהודים ושתאי הגזים לא היו קיימים. הפרשה עוררה שערורייה וגרמה לפיטוריו של פוריסון מהמוסד בו לימד. פוריסון אף הורשע בבית משפט בהוצאת דיבה, הוא נקנס ונשפט למאסר.
נועם חומסקי חתם על עצומה לתת לפוריסון "מימוש חופשי של זכויותיו החוקיות", כשהכוונה הייתה לחופש הביטוי. בנוסף, חומסקי כתב מסה בשם Some Elementary Comments on The Rights of Freedom of Expression שבה הוא מסביר את חשיבותו של חופש הביטוי, גם לדעות של הכחשת שואה. כמו כן, טען חומסקי, שפוריסון איננו אדם נאצי ושהכחשת שואה איננה מהווה הוכחה לאנטישמיות או לתמיכה בנאצים. פוריסון לקח את המאמר של חומסקי ופרסם אותו (מבלי לבקש רשות) כהקדמה לספרו Mémoire en défense, בו הוא מגן על עצמו.
חומסקי הדגיש פעמים רבות שהוא לא מסכים עם פוריסון, ודווקא משום כך עליו להאבק למען חופש הביטוי שלו. חומסקי הואשם על ידי ארגונים יהודים רבים (ביניהם הליגה נגד השמצה ודברה ליפשטדט) כאנטישמי וכסנגור של הנאצים (Nazi apologist). בתגובה להאשמות אלו, הפנה את מבקריו לציטוט מספרו משנת 1967:!!!!
החל משנת 2000 ואילך הוא הביעה תמיכה בנסארללה כמובן באחמדיניג'אד והכול כמובן בגלל טוהר המידות שלהם וכושרם האינטלקטואלי והמוסר הגבוה שהם מייצגים והתירוץ העכשווי : "
"אני מעדיף מנהיגים מושחתים ונהנתנים על פני מנהיגים אידיאולוגים ופנאטים. חומסקי מסביר שדווקא הפנאטים המסתפקים במועט, הוא נתן את הדוגמה של היטלר, מסוכנים לעמיהם הרבה יותר מאנשים שאוהבים את החיים הטובים ומתרכזים בהווה.
ואני שואל איך זה מתיישב עם התמיכה שהייתה לו בפול פוט האידיאולוג הקיצוני ובאחמדיניג'אד הפנטי?????????????
בראיון שהיה לו עם העיתונאית דנה וייס מערוץ 2 הוא ניסה ברוב שקרותו להכחיש שאחמידיניג'אד אמר דברים כאלה וכשדנה וייס אמרה לו שהיא שמעה זאת בנאומו הוא התעלם מדבריה.על פגישתו עם נאסרללה הוא השיב שזה היה במקרה כי הוא נועד לפגישה ואליד ג'ונבאלט ובמקרה הוא פגש בנאסרללה!!!
1. למרות הערכים האנרכיסטיים (במיוחד בתחום הבעלות על רכוש) שלהם מטיף חומסקי, הרי שאורח חייו הפרטיים הוא קפיטליסטי: חומסקי גר בבית יקר ומנהל את השקעותיו בצורה קפיטליסטית.
2. למרות הבוז הרב שבו מדבר חומסקי על המערכות הממסדיות של ארצות הברית (ובמיוחד על המערכות הביטחוניות שלה) הוא לא נמנע לקחת מהפנטגון ומהצבא האמריקאי כסף למימון מחקריו.
אנו חיים בעולם מעוות שבו ארכי רוצח כמו יאסר ערפאת מקבל פרס נובל לשלום,פוליטיקאי שנוי במחלוקת וכנראה גם לא ישר כמו אל גור מקבל פרס נובל לשלום,נשיא אמריקאי בשם ברק אובאמה מקבל פרס נובל לשלום על כוונות,בעולם מעוות שכזה גם נועם חומסקי ראוי לפרס על מפעל חיים למען האנושות!!!
תיק נועם חומסקי: דיוקנו של יהודי אנטישמי. מאת: רחל נויווירת'
על הגאון היהודי רדוף השנאה העצמית שעומד בראש ההסתה האנטי-ישראלית והאנטישמית במערב
| 2008-03-12 01:45:01
נועם חומסקי, פרופסור לבלשנות מהמכון הטכנולוגי שבמסצ'וסטס (MIT), דמות נערצת על אקדמאים שמאלנים ועל חבריהם העיתונאים, כתב עשרות ספרים ומאמרים, הקליט אינספור ראיונות ונשא הרצאות רבות – והכול בגנותה של ישראל. חומסקי מקפיד לשוב ולחזור על כל דבר דיבה, עיוות או סילוף המתפרסם בתקשורת הערבית, המערבית, ובקרב חוגים "שוחרי שלום" בישראל, ומתבל את הדברים בתיאוריות קונספירציה פרי רוחו. חומסקי מציג את ישראל כמדינה גזענית שגירשה את הערבים מבתיהם, תפסה את אדמתם, הפכה אותם לעבדים, עינתה ורצחה אותם והפלתה אותם לרעה בכל דרך אפשרית. על פי חזונו, ישראל הינה סוכן של האימפריאליזם האמריקאי, המבצע את העבודה השחורה עבור ארצות הברית, במזרח התיכון וברחבי העולם כולו.
ספריו של חומסקי אודות הסכסוך הערבי-ישראלי מלאים בציטוטים, מובאות והפניות למקורות תיעוד, וכך יוצרים רושם של מידע אמין מדויק, חומר הנכתב על ידי מומחה. אך כפי שמציין וורנר כהן במחקרו Partners in Hate: Noam Chomsky and the Holocaust Deniers (שותפים לשנאה: נועם חומסקי ומכחישי השואה), רבים מן המקורות אותם מביא חומסקי הם פמפלטים אנטישמיים פרי ידיהם של עוכרי ישראל המכפישים את הציונות. אבל גם כשהוא מביא מקורות מהימנים יותר, הוא עושה זאת באופן בררני. כשמקורותיו של חומסקי מכילים גרסאות או פרשנויות של מאורעות בהם ישראל "יוצאת רע", חומסקי משבץ את הדברים בנרטיב שלו; אך כאשר אותם מקורות עצמם מציגים את מעשיהם של ציונים או ישראלים באור יותר חיובי, הוא משמיט או מתעלם מן הדברים. חומסקי אף מעוות ומסלף את מקורותיו על מנת לרקוח נרטיב מזיק לישראל, אף יותר מהמקור עצמו. קשה להסביר התנהגות כזו של חוקר, לבד מלומר שזו ביטויה של שנאה כפייתית.
חומסקי, בנו של וויליאם חומסקי, איש אקדמיה שחקר את השפה העברית, מכחיש בתוקף כי הוא אנטישמי. הוא מאשים את ישראל ואת תומכיה בארצות הברית (הליגה נגד השמצה היא אובייקט מועדף לשינאתו של האיש) בכך שהם יוצאים נגד כל מבקריה של ישראל ומאשימים אותם באנטישמיות. יתירה מזאת, לטענתו, ישראל ותומכיה נוהגים להשתמש בשואה כאמצעי ליצירת אהדה כלפי ישראל ומעלליה התוקפניים והאימפריאליסטיים. חומסקי מציג עצמו כקורבן של האשמות שווא מצד התעמולה הציונית, אותה הוא מאשים בכך שהיא מציגה אותו כאנטישמי וטוען כי היא נחושה בכוונתה לערער את אמינותו.
חומסקי מקפיד להכחיש כל כוונה אנטי-יהודית המיוחסת לו, ונימנע מלצאת במתקפות גלויות נגד העם היהודי כקולקטיב, או על היהדות בתור שכזאת בחומרים שהוא מפרסם תחת שמו. עם זאת, הוא מוצא דרכים לסייע בידי אנטישמים גלויים ממנו להעביר את המסר שלהם לקהל הרחב, מבלי שהוא עצמו יגיד בגלוי שהוא מסכים עם ההשתלחויות האנטי-יהודיות. האמצעי היעיל ביותר בו הוא משתמש הוא ההכשר שהוא מעניק לכותבים אנטישמיים מובהקים, והלגיטימיות לה הם זוכים בזכותו בקרב ציבור האינטלקטואלים מן השמאל הסוגד לו ומעריצו הערצה עיוורת.
לדוגמה, חומסקי כתב את המבוא לספרו של מכחיש השואה הצרפתי הידוע לשמצה רוברט פוריסון (Faurisson), אחד מספרים רבים בהם טוען פוריסון שארגונים יהודיים בדו את השואה על מנת לסחוט פיצויי מלחמה מגרמניה ולגייס אהדה בינלאומית לשם הקמתה של מדינת ישראל:
"תאי הגזים, כביכול, ורצח העם שבוצע לכאורה ביהודים, כל אלה הם חלק מאותו שקר היסטורי שהיה הבסיס למעשה הונאה פוליטי ופיננסי רחב היקף בו הנהנה העיקרי הוא מדינת ישראל והקורבן הוא העם הגרמני עצמו - לא מנהיגיו, והעם הפלשתיני...", כך פוריסון.
בעוד ההקדמה של חומסקי לא מאשרת מפורשות את התיזה של פוריסון, היא גם לא מבקרת או מגנה אותה. בנוסף, חומסקי מכחיש את העובדה שפוריסון הוא אנטישמי, ובמקום זאת מאפיין אותו כ"ליברל א-פוליטי". זמן קצר לאחר מכן הרחיק חומסקי לכת וטען, בהתכתבות פרטית שניהל עם העיתונאי האוסטרלי וויליאם רובינשטיין, שהוא לא רואה בהכחשת שואה משום מעשה אנטישמי:
"איני רואה השלכות אנטישמיות בהכחשת קיומם של תאי גזים, או אף בהכחשת השואה. לא הייתי מוצא השלכות אנטישמיות גם בטענה שהשואה (בין אם מאמינים שאכן התרחשה ובין אם לאו) מנוצלת לרעה, בצורה אכזרית, על ידי המסנגרים על מעשיה הדכאניים והאלימים של ישראל. איני רואה שום רמז לאנטישמיות בעבודתו של פוריסון...."
אם כך, חומסקי אינו מוצא שום דופי בהכחשת העובדה שהפשעים החמורים ביותר שהתחוללו בתולדות ההיסטוריה האנושית אכן אירעו. מה שנתפש בעיניו כ"אכזרית" הוא דווקא העובדה שהזוועות נועדו לכאורה לעורר אהדה כלפי ישראל. גם לפני שחיבר את ההקדמה לספרו של פוריסון בשנת 1980, חומסקי חתם על עצומה למען פוריסון, ובגאווה רבה חתם את שמו בראש רשימה שמנתה מאות שמות:
"ד"ר רוברט פוריסון שימש כפרופסור מכובד לספרות וביקורת צרפתית של המאה העשרים באוניברסיטת ליון-2 שבצרפת. מאז 1974 הוא שוקד על מחקר היסטורי מקיף העוסק בסוגיית 'השואה'. מאז שהחל לפרסם את ממצאיו, פרופסור פוריסון נתון למסע הטרדות אכזרי, הפחדה, הוצאת לשון הרע, ואלימות פיזית בניסיון גס להשתיקו. אנשי ציבור מפוחדים אף ניסו להפסיק את מחקרו בכך שמנעו ממנו גישה לספריות ולארכיונים ציבוריים. אנו מוחים בתוקף נגד ניסיונות אלה לשלול מפרופסור פוריסון את חופש הדיבור והביטוי, ואנו מגנים את המסע המביש שנועד להשתיקו".
מאוחר יותר טען חומסקי שהעצומה הייתה "ניטראלית למדי" ביחסה לדיוק "מימצאיו" של פוריסון. ולאחר שאת ה"שואה" הוא מכניס למירכאות, מוסיף חומסקי ואומר: "אך קשה להתכחש לעובדה שרוח הדברים מרמזת על כך שפוריסון חשף אמיתות חשובות, הודות למחקר אמיץ ומקצועי שערך, וכן, שגורמים בעלי השפעה מנסים להשתיקו". תוך כדי הוויכוח אודות תמיכתו בפוריסון, חומסקי גם העניק "הכשר" למוציאים לאור של פוריסון, סרג' טיון (Thion) ופייר גיום (Guillaume) - שני מכחישי שואה בזכות עצמם. על פי חומסקי, טיון הוא "איש אקדמיה נאור, סוציאליסט הדוגל ומאמין בחופש, שעברו מעיד על התנגדות נחרצת לכל צורה של טוטליטריזם," בעוד את גיום הוא מתאר כ"דוגל בחופש הביטוי והמחשבה, אנטי-פשיסט מתוך עיקרון."
חומסקי גם כתב את מה שמתאר וורנר כהן כ"חוות דעת נלהבת" על כריכת ספרו של הפרופסור המנוח מהאוניברסיטה העברית, ישראל שחק, (יהודי אנטישמי נוסף), בו הוא תוקף את הדת היהודית על היותה גזענית. שחק יוצא בהתקפות על התלמוד – מטרה מסורתית המשמשת אנטישמים מזה דורות. המוציאים לאור של ספר זה, Noontide Press, חבורת ניאו-נאצים ידועה, מסכמים את המגנום אופוס של שחק בקטלוג פרסומי, בזו הלשון:
"עבודה נפלאה ורבת-עוצמה עם הקדמה מאת גור וידאל, קריאת חובה לכל המתעניין בשאלה הנצחית והמטרידה, "השאלה היהודית". בהסתמכו על מחקר מבריק של התלמוד היהודי והחוקים הרבניים, שחק מתחקה אחר המסורת היהודית – מסורת של עוינות מרושעת כלפי הלא-יהודים, ובעיקר נגד הנצרות. הוא חושף את התפקיד ההרסני שמילאו היהודים במהלך ההיסטוריה בשמם של שליטים רודנים. הספר נכתב על ידי יהודי יליד פולין, "ניצול שואה" שילדותו עברה עליו בגטו ורשה בזמן המלחמה ובמחנה הריכוז בלזן. לאחר שהגיע לפלשתין בשנת 1945, עבד במשך שנים כפרופסור לכימיה אורגנית. פרופסור חומסקי מ-MIT מכנה את שחק "מלומד יוצא דופן, בעל תובנה וידע מעמיק," משבח את עבודתו ומכנה אותה "מעמיקה ומלאת ידע, תרומה רבת ערך." בחוקרו לעומק את שורשי השוביניזם היהודי והעוינות היהירה כלפי מי שאינו יהודי, שחק מראה כיצד יהודים מעודדים להתבונן בלא-יהודים כתת-אנוש טמא מבחינה רוחנית ומוסרית. כתוצאה מכך, מזהיר שחק, "ישראל כמדינה יהודית מהווה סכנה לא רק לעצמה ולאזרחיה, אלא לכל היהודים, ולכל העמים והמדינות במזרח התיכון ובעולם כולו".
שחק אף מצדיק את פוגרום חמלניצקי הידוע לשמצה שהתחולל באוקראינה של המאה ה-17, בו טבחו קלגסיו של חמלניצקי עשרות אלפי יהודים, על בסיס ההאשמה שהיהודים ניצלו את האיכרים האוקראינים ולכן "מגיע להם". בין ההאשמות הרבות המוטחות ביהודים וביהדות, בולטת בעיקר אחת: טענתו של שחק לפיה היהודים סוגדים לשטן. זה האיש אותו חומסקי משבח ועליו הוא כותב:
"מלומד יוצא דופן, בעל תובנה וידע מעמיק...עבודתו מעמיקה ומלאת ידע, תרומה רבת ערך".
חומסקי אף הופיע בהרצאה יחד עם שחק ב-MIT ב-3 בנובמבר 1994, בערך באותה עת בה הספר על ההיסטוריה היהודית נמסר לדפוס. נושא ההרצאה היה "פונדמנטליזם יהודי". חבורה הנקראת Radio Free Maine מספקת קלטת וידיאו של ההופעה. אין בידי תעתיק מלא של הדברים שנאמרו באירוע, אך באתר האינטרנט של הקבוצה נתן למצוא את תמצית הדברים:
"חומסקי ושחק הרחיבו את הדיבור אודות הפשעים האיומים שמבצעת ישראל נגד פלשתינים חפים מפשע, דברים שחוזרים השניים ואומרים כבר 25 שנים. בשלב השאלות והתשובות שחק עבר להתקפה רחבה יותר על היהדות ו"המסורת היהודית". שחק מעיר הערה על המחזה 'כנר על הגג', המבוסס על סיפורו של שלום עליכם. פרופסור שחק רואה את המסורת היהודית כמנוגדת לחברה הדמוקרטית, בדומה לשלום עליכם, ששם אותה ללעג ברבים מכתביו. (הבל גמור לכשעצמו, )מ"ע). בנוסחו ההוליוודי, המחזמר הפך את הנושא על פיו, והמחזאים גרמו לצופים להתענג על המסורת היהודית. לבד מהמוסיקה המשעשעת, המחזאי ראה בדברים תעמולה למען המטרה היהודית הלאומנית שעלתה בחיי אדם כה רבים. היהודים אכן מתלוצצים אודות הצביעות שביהדות הקנאית והולכת השולל המשעשעת את העולם הלא יהודי. על מנת להמחיש את טיעונו, שחק שב ומספר את הבדיחה היהודית הידועה: "יש יהודים שלא מאמינים בקיומו של אלוהים, אך גם הם מאמינים שאלוהים נתן להם את הארץ".".
למיטב ידיעתי חומסקי עצמו לא התבטא באופן שכזה, אך הוא עמד בשקט לצדו של שותפו להרצאה ולא מחה, שעה ששחק אמר את דברי התועבה האנטישמית הזאת. ואת שתיקתו לא ניתן לפרש אלא כהודאה.
כשראש ממשלת מלזיה, מוחמד מהטיר, דמות ציבורית ידועה בעולם המוסלמי, נשא דברים בוועידה איסלאמית בינלאומית, ופתח בנאום אנטישמי מובהק, חומסקי נקט בקו פעולה מעט שונה. במקום לדחות מכל וכל את הערותיו הפוגעות של מהטיר, הוא חיפש תירוצים וביקש לצמצם את מידת אחריותו של מהטיר לדברים. כשנשאל חומסקי מה דעתו על דבריו של מוחמד מהטיר על היהדות העולמית השיב חומסקי באורח מתחמק האופייני לו:
"תלוי לאיזה סוג של תגובה אתה מצפה. אם אתה שואל אם אני מסכים עם תוכן כמה מהערותיו עליהן הרבו אמצעי התקשורת לדווח, (כמו למשל שהיהודים שולטים בעולם וכו'), אז כמובן שהתשובה, כפי שכולנו יודעים, היא שלילית - ההערות הן שערורייתיות. אך מה שפורסם באמצעי התקשורת הוא רק חלק קטן מהסיפור כולו, שנדון על ידי פרשנים הוגנים יותר, בעיקר פאול קרוגמן ולעתים גם אחרים. הערותיו של מהטיר היו רק הערות שוליים להתקפתו המרה על איסלמיסטים, אותם האשים בכך שחסמו את הקדמה האינטלקטואלית, המוסרית והכלכלית. זה היה מרכז נאומו. בדומה לעבר, ולא משנה מה חושבים עליו (עניין מורכב כשלעצמו), יש להריע לו על דברים אלה. העולם האיסלאמי מאד זקוק לביקורת מן הסוג הזה. וכפי שאחרים כבר ציינו, מהטיר אינו זוכה לאמינות בקרב החוגים הללו (החזקים כל כך במלזיה) בשל הקשר הקלוש שלו לאיסלאם. כך שבהחלט יכול להיות....שהערותיו על היהדות העולמית, עליהן קפץ המערב כעל מוצא שלל רב (תוך התעלמות מההקשר), הן בבחינת "השלכת עצם" לציבור הבוחרים, כפי שאנשי ציבור בארצות הברית (מאז ימיו של קרטר) מעמידים פני נוצרים אדוקים ומשתדלים להרשים את התקשורת בלי קשר למה שהם באמת חושבים. ההנאה המרובה שהפיקו מהדברים קשורה לניסיונותיהם, מזה 30 שנה, לחפש סימני אנטישמיות. יש תעשייה שלמה המשגשגת בימינו, שלא חדלה ממאמצים שכאלה בקרב אינטלקטואלים. כבר כתבתי על זה לפני כמעט 35 שנים. זוהי אחת הטכניקות המשמשות לחתירה תחת פעילי שמאל, והגרועים שבין העוסקים במלאכה (דוגמת אירווינג הוו [Howe]), זוכים להערכה רבה על מעשיהם. זוהי דוגמה טובה לקנאות אידיאולוגית בארצות הברית, ומעניין שתפישה זו מובאת דווקא באחד מכתבי העת היותר ליברלים העוסקים במדיניות חוץ, וכנראה שמרבית הקוראים גם מאמינים לדברים ומקדמים בברכה את המסר, כפי שקרה לבדותות מן הסוג הזה מאז שנות ה-60. במקרהו של מהטיר, זו לא המצאה, אך סביר להניח שהתמונה האמיתית עוותה".
במילים אחרות, אין זה חשוב שראש ממשלתה של אחת מהמדינות המוסלמיות הגדולות הינו אנטישמי גלוי ומוצהר, ושהערותיו האנטישמיות זכו לתרועות מצד פוליטיקאים ואנשי ציבור בכירים בעולם המוסלמי. עבור חומסקי, כל מה שחשוב הוא שהסבת תשומת הלב לאנטישמיות הינה בבחינת "חתירה תחת פעילי שמאל." כך, כל מי שמסב את תשומת הלב לאנטישמיות הינו חורש רעה מאגפי הימין. כפי שמשתמע, על "שוחרי הקדמה", אותם אנשים טובים ונאורים, להתעלם או להכחיש את האנטישמיות – בדיוק כפי שעושה זאת חומסקי. יש לשים לב גם להנחתו של חומסקי שהאנטישמיות היא פיתיון שמנהיגים איסלאמיים זורקים לציבור שוחר הטרף שלהם – מצב עניינים שחומסקי אינו מוצא לנכון לבקר אלא מקבל כנורמה מובנת מאליה בחלק זה של העולם.
הגורו השמאלן שלנו גם סייע לארגונים אנטישמיים, חלקם בימין הקיצוני של הקשת, בדרך נוספת, שקטה אף יותר, בכך שהתיר להם לפרסם או להפיץ את ספריו, מאמריו והקלטות נאומיו. Noontide Press, הזרוע העוסקת בהוצאה לאור של הארגון האנטישמי והפרו-נאצי אשר תכלית קיומו הוא הכחשת השואה Institute of Historical Review, פרסם מהדורה של ספרו של חומסקיTriangle The Fateful, אחת ממתקפותיו היותר מרושעות על ישראל ועל הציונות. Noontide מפרסם בקטלוג המקוון שלו שתי קלטות המכילות הרצאות שנתן חומסקי – "המשבר במזרח התיכון ואיום המלחמה הגרעינית: חלק 1 ו-2," תקיפה מילולית ארכנית על ישראל. The Journal of Historical Review, כתב עת בעל שם של אותו ארגון, המתמחה בהכחשת השואה, פרסם מאמר פרי עטו של חומסקי תחת הכותרת "כל שוללי הביטוי החופשי מערערים את החברה הדמוקרטית" בגיליון אביב 1986; המאמר זמין באתר האינטרנט של ה- Institute for Historical Review.
חומסקי היהודי מככב בין היתר באתר האינטרנט של איגוד הפשיסטים הבריטי (British Union of Fascists), הארגון נוסד ערב מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצי הבריטי אוסוולד מוסלי (Mosley). בין הספרים אותם ניתן להוריד מהאתר, המתפרסמים לצד עבודותיו והאוטוביוגרפיה של מוסלי עצמו, נמצא מאמר פרי עטו של נועם חומסקי שכותרתו "מה גורם לאמצעי התקשורת של המגמה השלטת להיתפש ככאלה?" האתר משתמש במובאה מאת חומסקי ככותרת להדפסה מחדש של מאמר משנת 1947 – "זוועות" (Atrocities) - מאת מוסלי עצמו, בו הוא מוחה נגד חוסר הצדק שבמשפטי נירנברג. זו לשון המובאה פרי עטו של חומסקי:
"אילו החילו את חוקי נירנברג כיום, צריך היה לתלות את כל אחד מנשיאי ארצות הברית בעידן שאחרי המלחמה".
בשעתו, האתר הפשיסטי במוצהר הכיל מאמר המפרט את מעלותיו של חומסקי, תחת הכותרת "חיפושו של נעם חומסקי אחר האמת." במאמר דברי הלל ושבח על תפקידו כעומד בראש המגמה ("הרביזיוניסטית") להכחשת השואה וכעומד מאחורי תוכחותיו של ישראל שחק כלפי היהדות. על פי אחד מן המריעים לחומסקי,
"חומסקי, כאיש משכיל, מתנגד ליהדות המאורגנת, בעיקר לזן הציוני שלה. הוא יכול לאזן בין שמאל לימין ולפנות אל שני הצדדים בגינויה של אמריקה ושל ישראל ובאמונתו שהדת היהודית הינה אנטי-סוציאלית. זוהי דחייה של דוֹגמה, גילוי של אומץ-לב מוסרי, בכך הוא מבטיח שכל הצדדים ייקחו אותו ברצינות".
במה אחרת המעניקה להטפותיו של חומסקי מרחב מחיה היא רדיו איסלאם, אולי הארסי מבין אלפי אתרי האינטרנט האנטישמיים, המפרסם ברשת לפחות עשרה מאמרים או פרקים מספריו ומספק קישורים לרבים מפרסומיו של חומסקי המופיעים באתרים אחרים, לרבות הספר Necessary Illusions. כתביו של חומסקי מפארים גם את הספרייה המקוונת של רדיו איסלאם, לצד "קלאסיקות" אנטישמיות כדוגמת הפרוטוקולים של זקני ציון, מיין קאמפף היהודים הבינלאומיים של הנרי פורד ועבודותיהם של בני חסותו של חומסקי – רוברט פוריסון, סרג' טיון וישראל שחק. ועוד לא הזכרנו את המובאות הארוכות מכתביו של חומסקי המתנוססות ומעטרות את דפי האתר.
קשריו של חומסקי עם מוציאים לאור אנטישמיים מכחישי שואה כדוגמת פייר גיום (Guillaume) וסרג' טיון (Thion) המרבים לפרסם ניאו-נאצים וארגונים פשיסטים למיניהם, אותם כבר הזכרנו, מטרידים לא פחות. בזמן שחומסקי יצא בהצהרותיו הפומביות לזכותו של רוברט פוריסון, הוא העניק זכויות פרסום לגרסה הצרפתית של ספרו 'הכלכלה הפוליטית של זכויות אדם לגיום וטיון. בכך, הציל אותם מפשיטת רגל ובזכותו יכלו לפרסם את יצירות המופת של ידידם פוריסון, מכחיש השואה הדגול. בנוסף, על פי זיכרונות אותם העלה גיום על הכתב אודות ידידותו הנאמנה עם חומסקי, העובדה שהצמד גיום-טיון הם הן המו"ל והן העורך של ספריו של חומסקי, עזרה להם בשיקום תדמיתם שניזוקה קשות בשל פעילות הכחשת השואה בה לקחו חלק.
הצלת עסקיהם של אותם מו"לים הגבירה את תפוצת הכתבים האנטישמיים והעניקה להם גיבוי "יהודי" ר"ל, תרמה רבות למתן לגיטימציה לאנטישמיות בצרפת, ובעקבותיה, לאלימות הגוברת נגד יהודי צרפת כיום.
חומסקי לא יכול למנוע מאנשים לצטט מספריו, הוא גם לא יכול למנוע מהם לשבחו ולהתרפס בפניו. אך לפי החוק האמריקאי וחוקיהן של רוב המדינות הדמוקרטיות, אסור לפרסם או להפיץ מאמרים, הקלטות, פרקים מספרים וכו' מבלי לקבל את רשות הכותב. מכאן, קשה לראות כיצד כל כך הרבה ארגונים אנטישמיים וארגוני ימין קיצוני (שרק חלק מהם מניתי כאן) יכולים להפיץ את כתביו ואת נאומיו של חומסקי מבלי לקבל את הסכמתו. ולמה שיסכים לכך שאנטישמים ינצלו את מעמדו בקרב חוגים אקדמיים ליברליים ויזכו ללגיטימציה בעקבות התחברותם עימו?
וכאן אנו מגיעים לשאלת המימון. בעוד שחלק מהארגונים האנטישמיים מחלקים חינם את כתביו של חומסקי, לפחות שניים, Noontide Press ושותפות גיון-טיון (הפועלים באמצעות מספר שמות מו"ל), שיווקו את פרסומיו של חומסקי, ובאמצעותם גייסו כספים בהם השתמשו לצורך הפצת חומר בו הנימה האנטי-יהודית גלויה ובוטה אף יותר. מדוע מסייע חומסקי במימון אותן יוזמות ומעניק לגופים הללו זכויות הוצאה לאור של כתביו?
בעוד חומסקי נמנע, בדרך כלל, משימוש גלוי בסטריאוטיפים אנטי-יהודים ומסתפק במתן הכשר לאחרים שיעשו זאת, לעתים הוא לא יכול להתאפק. בטור שהתפרסם בירחון ביקורת התקשורת השמאלני The Lies of Our Times ב-1 בינואר 1990, חומסקי כתב: "היהודים אינם ראויים ל'מולדת שנייה' כיוון שניו-יורק כבר שלהם, עם אוכלוסיה יהודית ענקית, תקשורת נשלטת על ידי יהודים, ראש עיר יהודי, ושליטה על חיי התרבות והכלכלה".
ובריאיון שהעניק מאוחר יותר, תחת הכותרת "אנטישמיות, ציונות והפלשתינים" אומר חומסקי:
"עתה, היהודים בארצות הברית הם האוכלוסייה שזוכה במרב הזכויות ובעלת ההשפעה הרבה ביותר ...אנטישמיות כבר אינה מהווה בעיה, למרבית המזל. השאלה עולה, אך היא עולה כיוון שהעם הנבחר רוצה לוודא שיש לו שליטה מוחלטת, לא רק 98% שליטה. זוהי הסיבה לכך שסוגיית האנטישמיות עולה לדיון. לא בשל איום האנטישמיות; הם רוצים לוודא שהמדיניות בה תומכת ארצות הברית (והם עצמם) במזרח התיכון אינה נתונה לביקורת...עלינו לזכור זאת כאשר מדובר על אנטישמיות בארצות הברית".
טענות על כך שיהודים הינם "אוכלוסייה מועדפת ומשפיעה" המבקשת לעצמה "שליטה מוחלטת", הן במרכז השיח האנטישמי במאה וחמישים השנים האחרונות. אלה הם הרעיונות המרכזיים של הזיוף האנטישמי הידוע לשמצה הפרוטוקולים של זקני ציון. בהמשכו של אותו ריאיון, בלא קשר לשום דבר אחר, חומסקי מעיר:
"העיתונות העברית גלויה הרבה יותר מזו האנגלית, ויש לכך סיבה טובה: העברית הינה שפת סתרים, אתה קורא עברית רק אם אתה שייך לשבט. כמו רוב התרבויות זוהי תרבות שבטית. אני לא רוצה להגזים, אך מהתרגומים לאנגלית באינטרנט ניתן ללמוד הרבה".
הרעיון לפיו היהודים הם קושרי קשרים חשאיים, אף הוא מרכזי במיתולוגיה האנטישמית. זהו היפוכה הגמור של האמת: ישראל היא החברה הפתוחה ביותר עלי אדמות. לעולם לא יקרה שהישראלים עצמם לא ידווחו על מעשה עוולה, כביכול, של ממשלתם, בעיתונות הישראלית ובעיתונות הזרה.
חומסקי מתאמץ להכחיש את האנטישמיות בה הוא לוקה, ולהסתירה מאחורי מסווה של אנטי-ציונות ואנטי-ישראליות. אך לעובדות לא ניתן להתכחש. הוא אינו חדל מלגנות ולהוקיע ממסד יהודי המייצג מיליוני יהודים, ממסד בו תלויים חייהם של מיליוני יהודים - אולי של כל היהודים - ומציגו כמושחת ומרושע. היו לו אין ספור הזדמנויות לגנות את האנטישמיות ואת האנטישמים, אך הוא נמנע מלעשות זאת. הוא לא חדל לסייע ולעודד אנטישמיים, בגלוי ובסתר. יתכן שמעריציו הרבים של חומסקי רואים בו קול אמיץ הנושא מסר של צדק, קידמה, מוסר ואמת. אך אין ספק שריחה המבאיש של אנטישמיות גסה העולה מכתביו ופרסומיו לא משתנה, ואחת היא באילו שמות בוחרים לכנותה.
לסיכום: יש א
נשי רוח והוגה דעות אמיתיים בני המאה ועשרים כמו מהטמה גאנדי, מרטין לותר קינג הבן, מרטין בובר וישעיהו ברלין,זאן פול סארטר,ריצ'רד בקמינסטר פולר,.דלאי לאמה שראויים הרבה יותר לכתרים ותארים במסגרת הוגה דעות מאשר חומסקי!!! אבל לאנשים צנועים,ישרים והגונים אין צבא של יחצנים ,יועצים ואנשי תקשורת שעומדים לרשותם.
מפת ארבעת עמודי הגורל שלו מגלה המון
שנה
חודש
יום
שעה
אדמה+ RESOURCE
עץ+ WEALTH
מתכת- SELF
מים+ OUTPUT
דרקון
חולדה
נחש
דרקון
YANG
YANG
YIN
YANG
גזע ראשי חבוי
גזע ראשי חבוי
גזע ראשי חבוי
גזע ראשי חבוי
אדמה+ RESOURCE
מים – OUTUT
אש+ POWER
אדמה+RESOURCE
עץ ביער
הוד והדר
מתכת בים
סגור,סודי,שומר לעצמו
מתכת ותכת
תמימות ,עזרה לזולת
מים זורמים ללא הפסקה
פרוגרסיביות,קידמה
מתכת חלשה בשיא עונת החורף, זקוקה לאיזון כפול,האחד אקלימי ( עודף קור)שמצריך אש והשני איזון אלמנטים שמצריך עוד אדמה מלווה באש.
מחזקים :
עצמי/מקבילים : מתכת X 1
תומכים/משאבים : אדמה X 3
מנטרלים :
ביטוי : מים X 3
שפע : עץ X 1
כוח : אש X 1
מפה גבולית, כמעט איזון בין מנטרלים למחזקים,
שני הדרקונים במפה חוברים לחולדה ליצירת עוד מים והנחש שהוא מולד המתכת עוד מזין את המים האלה,כך שבפועל מקבלים מפה שטובעת במים!!!
נתיב החיים : ביטוי
מסלול החיים : מרדנות , קידמה, שונות
כוכב שולט : מרקיורי ( כוכב חמה)
מרקיורי הוא כוכב התקשורת, ההבעה התנועה והניידות והוא הכוכב השולט בחייו של נועם חומסקי ,הוא התגלמות המרקיורי ,
האנרכיזם האינטלקטואלי שלו מתבטא בכך שמסלול חייו זה ביטוי ( OUTPUT ) המורכב מביטוי הרמוני מים YIN ומביטוי דיסהרמוני מים YANG,הביטוי ההרמוני מסמל את החלקים שיותר קל "לעכל" כמו תרומתו לעולם הבלשנות ומחקריו בתחום,הביטוי הדיסהרמוני מייצג תמיד התרסה והתנגדות לקיים ומבטא את הדעות הקיצוניות שלו.
הביטוי ההרמוני הוא נסתר אצלו והביטוי הדיסהרמוני הוא גלוי בעמודת השעה שמייצגת את התנהלות החיים,הקריירה והתוצרים של חומסקי בחיים אלה.
חשוב לציין שזאת מפה "קרה " תרתי משמע,משמעות הדבר שחומסקי מונע אך ורק מתוך אינטלקט קר ולעיתים גם מנוכר ושונה, הצד הרגשי אצלו של חמלה,אהדה,חסד ונתינה לא מפותח
בנוסף האדמה YANG במפתו מייצגת אינטלקט מאוד מפתח בהיותה שולטת על הגוף האנרגטי YI שמייצג את הצד השכלתן במפה.
מפת ה NA YIN שלו מגלה עוד צדדים,
1) מדובר באדם פרוגרסיבי מאוד בדעותיו ( מים זורמים ללא הפסקה)
2),אבל תמים ומאמין באמת ובתמים במילים שאנשים אומרים ( מתכת לבנה מותכת ) אנשים כמו אחמידיניג'אד וחבר מרעיו ) בלי יכולת שיפוט נכונה,בהיותו כה מילולי ובשליטת הכוכב מרקיורי,הוא מתייחס למילים ולא למנגינה ומכאן חולשתו,
3)הוא חשאי ומעולם לא מגלה את האמת האישית שלו,הוא שחקן פוקר בנשמתו(מתכת בים )
4) הוא מלא הוד והדר,הוא מרשים ויודע לזכות באהדה ותמיכה של רבים.( דרקון אדמה )
.jpg?id=3520313)
.jpg?id=3520315)